תכנון אדריכלי של פרויקטים חדשים בקריות

פרויקטים חדשים בקריות – כיצד הם משתלבים בנוף האורבני הלוקלי?

אחד האתגרים הגדולים ביותר העומד בפני אדריכל המתכנן בית או בניין חדש, הוא הצורך ליישר קו עם הקיים, עם השכונה המקיפה את הבית, עם הנחיות תוכנית חזות העיר הכוללת. תוכנית חזות כזו, כאשר היא נוגעת לעיר או לשכונה, היא מתייחסת למנעד הסגנונות והחומרים בהם יכולים לעשות אדריכלים שימוש בעת תכנון הבית/הבניין החדש. כלומר, בשכונה שכל בתיה הינם בני קומה אחת, ומחופים באבן ירושלמית, לא תאושר הקמת בניין רב קומות, במראה עתידני, למשל. וכאן, מתחילה הבעיה (או האתגר, אם להיות חיוביים) הגדול ביותר העומד בפני האדריכל: הוא מתכנן בניין חדש, ברוב המקרים, הוא ירצה שייראה הכי מודרני וחדשני שניתן, ואז מגיעים גורמים “עלומים” ומכתיבים לו כיצד תיראה חיצוניותו של הבניין, באיזה צבע ייצבעו המשקופים, באיזה סגנון יעוצבו הפתחים וכן הלאה. ברור מאליו כי אדריכל יצירתי מתקומם נגד הצורך להיות מוגבל על ידי קווים מנחים שרירותיים, לכאורה.

פרויקטים חדשים בקריות מול סביבה ישנה יותר

אזור הקריות בחיפה מהווה דוגמה נפלאה לדרך בה ניתן לשלב גם פרויקטים חדשים בקריות הישנות יותר. הקריות עצמן, הן ותיקות וחלק מהשכונות הנמצאות בהן ותיקות ונבנו בשנות ה-40, ה-50 וה-60 של המאה הקודמת. במסגרת התפתחות כוללת של האזור, נבנו בהן גם שכונות חדשות יותר הכוללות פרויקטי בניה חדשים. במקביל, באזורים מסוימים, שולבו הפרויקטים החדשים בסביבה האותנטית והותיקה. דבר שהצריך מהאדריכלים המתכננים עמידה באמות מידה ובתכתיבים מסוימים, הנובעים מאופיין הוותיק של השכונות. אמנם, כאן לא היו צריכים האדריכלים לעמוד בסטנדרטים של בניית אבן ישנה (כפי שנעשה בשד’ בן גוריון בחיפה), אולם התוצאה הינה מרהיבה למדי והבתים והבניינים החדשים משתלבים באופן הרמוני למדי.

האם זה עובד כך בכל מקום?

לא בהכרח. לעיתים, ישנן דוגמאות מובהקות לכך כי במקומות מסוימים תוכנית חזות עיר איננה מניחה קווים וגבולות נוקשים מספיק, בעיקר כאשר אין המדובר בבניה פרטית. הדוגמה הטובה ביותר לכך הוא קריית הממשלה בבניין המפרש בחיפה, המכונה גם “בניין הטיל” על שם צורתו. הבניין בעל הצורה העתידנית מוקף בבתים נמוכי קומה, רובם מחופים באבן, ושונותו בולטת עוד יותר על ריקעם. זמן קצר לאחר סיום בנייתו ב-2002, הבניין וצורתו המוזרה הפכו למושא לבדיחות בין תושבי העיר, וכל 137 המטרים שלו, החומרים המתקדמים מהן הוא בנוי, הטכנולוגיה העדכנית המבטיחה לו חסינות מפני כוחות הטבע וגם זכייתו במקום השמיני בתחרות השנתית לגורדי שחקים שערך אתר Skyscrapers.com, אינם מצליחים להפוך אותו להרמוני ומשתלב בסביבה.

….ומה למדנו:

הצורך ליצור חזות עיר אחידה הינו מובן וברור, וכך גם הדילמה העומדת בפני אדריכלים, אשר מבקשים לבנות בית או בניין מיוחדים ככל האפשר. ההליכה בין הטיפות, כנראה, מהווה את הדרך היחידה לפתור את הקונפליקט הזה.